מה נעילת פתקים באמת עושה
נועלים פתק והגוף שלו מוצפן, וניתן לפתיחה עם קוד המכשיר או סיסמה ייעודית לפתקים. זו הצפנה אמיתית, לא טריק תצוגה — ההפתעה הכנה היא בהיקף. הכותרת נשארת ברשימה. הנעילה ידנית ולכל פתק בנפרד. ושום דבר בפתקים לא מתריע כשתוכן רגיש נוחת בפתק לא נעול, ושם רוב התוכן הזה חי בפועל.
איפה זה נמתח
בשלושה מקומות. נראוּת: פתק בשם ״סיסמאות״ בבית עם מכשיר משותף הוא הזמנה, לא הגנה — פתקים נעולים הם אובייקטים נעולים גלויים עם שמות גלויים. קבצים מצורפים: אפשריים אבל מסורבלים, המקורות נשארים בתמונות, ואין דרך לעיין בקבצים מוגנים כאוסף. הרגל: אבטחה שתלויה בזכירה לנעול כל פריט בנפרד מתפוררת בדיוק כשהחיים נעשים עמוסים.
חלוקת עבודה הגיונית
אפליקציית הפתקים מצוינת במה שהיא נועדה לו: מחשבות מהירות, מסונכרנות וניתנות לחיפוש — והנעילה באמת שימושית לשורה רגישה מזדמנת בחיים רגילים. אבל ברגע שהתוכן פרטי באופן שיטתי — יומנים, משפטי שחזור, תעודות, כל דבר שלא היית רוצה שמכשיר מסונכרן יציג — מקומו באחסון שמוצפן כברירת מחדל, שמחזיק טקסט, תמונות וקבצים יחד, ושלא מציג רשימה נעולה של מה שאתה מגן עליו. ב-Sealby, פתקים הם רשומות markdown בתוך כספת: מוצפנות כמו כל דבר אחר, מסודרות, ובלתי נראות עד שמגיע הקוד הנכון.