שיטה 1: האלבום המוסתר המובנה
בוחרים תמונה, מקישים על תפריט שלוש הנקודות ובוחרים ״הסתר״. התמונה יוצאת מתצוגות הספרייה הראשיות ועוברת לאלבום המוסתר תחת אלבומים › כלי עזר. מאז iOS 16 האלבום הזה מבקש Face ID כברירת מחדל, ואפשר להסתיר את שורת האלבום לגמרי בהגדרות › תמונות.
ממה זה מגן: מישהו שגולל בגליל התמונות שלך בזמן צפייה משותפת בתמונות מחופשה. ממה זה לא מגן: כל מי שמכיר iPhone. האלבום המוסתר הוא המקום הראשון שאנשים בודקים, דווקא משום שכולם משתמשים בו. ומכיוון שהתמונות נשארות בתוך הספרייה, הן ממשיכות להסתנכרן לתמונות iCloud ולכל מכשיר שמחובר לאותו חשבון.
שיטה 2: פתקים נעולים
אפליקציית הפתקים יכולה לנעול פתקים בודדים עם קוד המכשיר או עם סיסמה נפרדת, ופתק נעול יכול להכיל תמונות. תוכן הפתקים הנעולים מוצפן באמת, וזה מציב אותם צעד ממשי מעל האלבום המוסתר.
הבעיות הן זרימת העבודה והשאריות. כדי להכניס תמונה לפתק היא הייתה קודם בגליל התמונות, והיא נשארת שם עד שתמחק אותה ותרוקן את ״נמחקו לאחרונה״. הפתקים בנויים לטקסט עם קבצים מצורפים, לא לעיון באוסף תמונות — אין רשת תצוגה, אין אלבומים, אין חוויית ניגון וידאו אמיתית. זה עובד לכמה מסמכים; לספריית תמונות זה מייסר.
שיטה 3: אפליקציות כספת רגילות
ה-App Store מלא באפליקציות לנעילת תמונות, רבות מהן מחופשות למחשבונים. הישרות שבהן מצפינות את הקבצים; רבות פשוט מעבירות אותם לאחסון האפליקציה מאחורי מסך PIN וקוראות לזה כספת. מבחוץ השתיים נראות זהות, וזו בדיוק הבעיה — השיווק אף פעם לא מבחין ביניהן.
שתי שאלות מפרידות בין הרציני לקישוטי: האם התוכן מוצפן באחסון עם מפתחות שנגזרים מהסוד שלך, ומה הספק רואה? אפליקציה שמציגה פרסומות, דורשת חשבון או יודעת ״לשחזר לך את התמונות אם שכחת את הקוד״ כבר ענתה על שתיהן — רק לא לטובתך.
שיטה 4: כספות מוצפנות כחישות
כספת כחישה מצפינה את הקבצים שלך, ובנוסף מסרבת לחשוף כמה כספות קיימות. קודים שונים פותחים כספות שונות; קוד שנראה שגוי פשוט לא מציג דבר. אם מישהו דורש שתפתח את האפליקציה, אתה יכול לציית — עם הקוד של כספת שאין בה שום דבר רגיש — ואי אפשר להוכיח מהנתונים שהכספת הרגישה קיימת.
זו השיטה היחידה ברשימה שתוכננה למקרה הקשה באמת: לא חבר סקרן אלא אדם שיכול להתעקש. זה התכנון של Sealby, ואותו עיקרון קיים גם בכלים לשולחן העבודה כמו הווליומים הנסתרים של VeraCrypt. בכל כלי שתבחר, ודא שהכחישות היא מבנית (אחסון אחיד, בלי ספירת כספות בשום מקום) ולא מילה שיווקית.
הצעד שכל שיטה זקוקה לו: הטיפול במקור
מה שלא תבחר, התמונה שאתה מסתיר היא עותק או העברה — וההיסטוריה של המקור חשובה. ייבא לכספת, אחר כך מחק מגליל התמונות, ואז רוקן את ״נמחקו לאחרונה״. ואם התמונה אי פעם הסתנכרנה, זכור את שאר הקצוות: תמונות iCloud, iPad משותף, מחשב Mac של בן משפחה שאפליקציית התמונות פתוחה בו.
הדפוס הנקי ביותר הוא לצלם חומר רגיש ישירות בתוך אפליקציית הכספת, כך ששום דבר לא נוגע בגליל התמונות. Sealby תומך בצילום בתוך האפליקציה בדיוק מהסיבה הזו.