נורות 1–3: מודל העסק מבצבץ
אחת: פרסומות בתוך האפליקציה. ערכות פרסום קיימות כדי לאסוף ולשדר; מה שלא תגיד מדיניות הפרטיות, צינור נתונים חי בתוך אפליקציית הכספת שלך. שתיים: חשבון חובה למשימה מקומית לגמרי. הצפנה מקומית לא זקוקה לזהות; חשבונות קיימים בשביל משפך השיווק של הספק, וכל חשבון הוא עוד מקום שבו השימוש שלך נרשם. שלוש: ״שחזור קוד במייל״. הצפנה אמיתית לא ניתנת לשחזור על ידי מוקד תמיכה — אפליקציה שמציעה את זה מספרת לך שהיא מחזיקה את המפתחות לתוכן שלך.
נורות 4–5: הטכנולוגיה היא תעלומה
ארבע: אפס פרטי הצפנה בשום מקום. ״רמה צבאית״ ואייקון מנעול אינם תיעוד. כספת אמינה נוקבת באלגוריתם, מאיפה מגיעים המפתחות, ומה קורה בקוד שגוי — פרטים שזיוף לא יכול למלא בצורה משכנעת. חמש: העלאה לענן שלא ביקשת. אם קבצים עוזבים את המכשיר כברירת מחדל ״לגיבוי״ או ״לעיבוד״, האבטחה של הכספת הפכה לאבטחה של שרתי הספק, ואותך לא שאלו.
נורות 6–7: הפרטים שאף אחד לא בודק
שש: שאריות בטקסט גלוי. תמונות מיובאות שנשארות בגליל התמונות בלי אזהרה, תמונות ממוזערות שנראות במחליף האפליקציות, תצוגות מקדימות שקריאות בגיבוי במחשב — רשלנות שדרכה תוכן בורח מגבול ההצפנה. שבע: אפס מגבלות מוצהרות. לכל כלי אבטחה יש מצבי כשל; ספק שלא מפרט אף אחד מהם או שאינו מודע להם או שמסתיר אותם. תיעוד כן של מגבלות הוא אות האמון החזק ביותר שיש בקטגוריה הזו.
שתי דקות באתר של ספק עונות על רוב אלה. אם התשובות חסרות, התשובה היא לא.